בשעה טובה ומוצלחת סיימתי עם כל ההתקנות "הגדולות" - נקודת המים במקלחת, הידית של ברז האינטרפוץ, כיור רחצה קטן עם ברז מיקס וכמובן את הניאגרה (לאחר שהקיר מאחוריה עבר צבע). לא נתקלתי בדברים ממש מסובכים ועם קצת סבלנות וכלי עבודה מתאימים - הכל אפשרי כנראה.

החלק הכי מעצבן בכל הסיפור הוא הקידוח בקרמיקה, בין אם זה חור לתלייה של אביזר או חור גדול יותר כמו באריחים שבאיזור נקודות המים במקלחת. הכי מעצבן הכוונה שצריך לעבוד לאט וברגש, אריחי הקרמיקה קשיחים מאוד ובגלל תכונה זו הם נוטים להסדק ולהתפוצץ כשקודחים דרכם (אם אני זוכר נכון, זה חוק בחוזק חומרים - ככל שהחומר קשה יותר - הוא שביר יותר). מומלץ לחרוץ עם מסמר את האריח לפני הקידוח כדי שהמקדח לא ירקוד לכל הכיוונים בתחילת הקידוח. בנוסף אני ממליץ להתחיל עם מקדח קטן יותר ולהחליף לקוטר הנכון בקידוח השני.

את הניאגרה היה קל להתקין מכיוון שבדיוק מאחוריה עומדים ניצבי הגבס ויכולתי להתפס עליהם. הייתי צריך להחליף את הצד של כניסת המים ואת כיוון המצוף. זה לא מסובך, מבריגים החוצה את תפס הפלסטיק (בתמונה למטה משמאל), מוציאים את הפין שתופס את גוש הקלקר למקל המצוף ומחברים אותו מצידו השני של המקל.

גם כיור מעולם לא התקנתי ומסתבר שזה לא בשמיים, שוב, הקטע המעצבן הוא לקדוח בקרמיקה שרק סיימתי לחפות תוך כדי תפילה לאלוהי השיפוצים ששמתי מסםיק דבק והיא לא תתפוצץ. במידה ואתם קודחים דרך קרמיקה - תעשו עם האצבע כמו על אבטיח - אם יש רעש חלול - אין מספיק דבק מתחת והאריח יתפוץ שתקדחו דרכו. יש דיבלים וברגים מיוחדים המשמשים לתליית כיור, כל גודל כיור והברגים שלו. בכיור עצמו יש שני חריצים המיועדים לכך שיניחו אותם על הברגים האלו.

הפרק הבא הוא פרק סיום עונה ראשונה, כל הפינישים הקטנים שייתנו את הטאצ' הסופי.