בלוק הבטון הישן והטוב, עדיין הבלוק הנפוץ ביותר בשימוש בבניה. בישראל 2009 קיימים מאות מפעלים לייצור בלוקי בטון אולם רק חלקם עומדים בתקן הישראלי המתאים לבלוק זה (ת"י5) מדי שנה מיוצרים מליוני בלוקי בטון ברחבי המדינה. במאמר זה אנסה לתת הסבר פשוט וממצה על תהליך ייצורו ומרכיביו של בלוק הבטון, תהנו.

תהליך הייצור ברוב המפעלים מבוצע על ידי מכונה סטטית בה הבלוק מונח על חלק תחתון בלבד בתהליך של לחץ וריטוט אולם ישנם מפעלים בהם מכונת ייצור בלוקי הבטון נעה על משטח בטון ויוצקת את הבלוקים כך שאין צורך להזיזם עד לאשפרה הראשונה.

בלוקי הבטון מורכבים מחול, צמנט ואגרגטים קטנים (סומסומית, עדשית) וכמובן מים שמשמשים כחומר מזרז התקשות הבטון (יצירת הבלוק). אני חייב לציין שמנת המים לבלוק תהיה קטנה משתי סיבות מרכזיות: הראשונה, מכונת ייצור בלוקי הבטון מתוכנתת לצופף בטון יבש יחסית ( המים גורמים לרטיבות החומר ) הסיבה השניה, הבלוק שיוצר מהמכונה כרגע חייב להיות "עומד" ויציב ללא שום תמיכה ועזרה, עוד לפני שהחל תהליך ההידרציה בבלוק הבטון.

אשפרת בלוק הבטון תבוצע בפרק זמן של 24-48 שעות, אולם יהיו מפעלים שינסו לזרז תהליך זה על ידי אשפרה בקיטור, לאחר תהליך אשפרה זה יאספו בלוקי הבטון למשטח מרוכז ואחסנה לפני ההפצה.

בלוקי הבטון הנפוצים לשימוש: בלוק 20 (מידותיו-20/20/40) הנפוץ, יכלול בתוכו ארבע מחיצות פנימיות, ישמש בעיקר לקירות ומעטפת המבנה, בלוק 10 ו-7 ( רוחב הבלוק ) יכלול בתוכו שתי מחיצות פנימיות שישמשו בעיקר למחיצות פנימיות במבנה.

תקן ישראלי5 יגדיר מלבד מידות אורך וגובה גם את עמידותו של בלוק הבטון ללחצים ( בהתאם לבלוק 20,10,7 ).

יתרונו של בלוק זה ובהתאם לכך שימושו הרב טמון במחירו, נוחות עבודתו ( שיטת הרביגה הסטנדרטית - בלוק לצד בלוק ) ויתרונו היחסי ב"קלות" תפיסת הטיח עליו.

חסרונו של בלוק הבטון נובע ממרכיביו ( בטון ) - בידוד טרמי לא טוב, הבטון הינו מוליך טרמי טוב ולכן מבודד חום קור רע.

על הפומיס והאיטוג אפשר לקרוא בתגובות על סקר הבלוקים.