אני אמנית בכל רמח איבריי, מציירת, מפסלת וכותבת, קרוב ל-30 שנה היה לי בית עם גינה ודווקא את תחום הגינון הזנחתי. היו בגינה קצת צמחים, עץ לימון, עצי ברוש , פיקוס ועוד. למה לא טיפחתי את האיזור הזה, רק אלוהים יודע.

לפני כחצי שנה עברתי לדירת קרקע עם גינה היקפית לא גדולה אבל ממש מספקת ופתאום משהו ניצת בי, נכנסתי לאמוק של גינון, החלטתי לעצב את הגינה שלי לבד ולא לקחת מעצב גינות או גנן כי התמלאתי ב"אגו" שאם כל הכבוד למעצב גינות אני יכולה לעשות את זה בעצמי ובטוח שזה יעלה לי פחות.לא רציתי שמעצב גינות ישכנע אותי לעשות דברים שהם בכלל לא בתקציב שלי.

על דבר אחד לא חשבתי , איך לעזאזל נשאבתי לקטע של הגינון? כי ברגע שאני נכנסת למשתלה אני מרגישה כמו ילד בחנות צעצועים. למזלי (או לא) אני סוחבת למשתלה את בני כדי שיעזור  לסחוב והוא שם לי גבולות.

"אמא תרגעי אין לך כבר מקום בגינה".  אבל אני בשלי, אני תמיד מוצאת מקום לעוד שיח, לעוד עץ. אז החלטתי, אני את הבן שלי כבר לא לוקחת איתי, אני אסתדר לבד, רק שלא ישב לי על הווריד ויחרב לי את ההנאה. והאמת איזה כיף  היה לעצב לבד, הכל פורח ומלבלב. אני ממליצה בחום, אפשר גם לעצב את הגינה לבד, תנסו ותתגאו במעשה ידיכם בפני כולם.

זו הרגשה מאד נעימה, תאמינו ואני בטוחה שגם תצליחו.

בהצלחה !