ממוקד

הבית של הקבלנים

חזרה לכתבות ומדורים

תחזוקה של עץ
בית מעץ ביער (התמונה להמחשה בלבד)

תחזוקה של עץ – לא מה שחשבתם.

מאת חנן זנגר.

חשבתם פעם איך עמוד החשמל מעץ או מזח בים או קונסטרוקציות העץ והדקים הפזורים ברחבי שמורות הטבע מחזיקים מעמד ? לא נראה לי שיש מישהו שמטפס על העמודים פעם בשנה ומורח אותם או שיש עובד של החברה להגנת הטבע שעובר בין השמורות עם תרמיל, מקל ושמן לשימור עץ. העץ במצבו הטבעי מחזיק מעמד מצוין – מה שלא מחזיק מעמד ונשחק זה החומר שמיושם על העץ – אותו אנחנו מתחזקים – לא את העץ אבל בוא ונתחיל מהתחלה:

עץ הוא חומר אורגאני מלא נקבוביות. הנקבוביות מתמלאות ומתרוקנות – הן מתמלאות בלחות ובחומרים שמיושמים על העץ ומתרוקנות מיבוש. כשאתם מקבלים לאתר הבניה עץ הוא מגיע עם אחוזי לחות מסוימים, סביר שגם בקשתם עץ שמטופל נגד מזיקים – כלומר הוא נשלח לעבור תהליך חיטוי או אימפרגנציה שעיקרו – הכנסה של העץ לדוד גדול והחדרה פנימה בלחץ, לתוך הנקבוביות, כמה שיותר מחומר השימור.  כלומר – הנקבוביות די מלאות. בנוסף לכך, לוח העץ שאתם הולכים להתקין עבר הקצעה, החום והלחץ של המכונות גרמו להיווצרותה של שכבה אוטמת הנקראת millglaze ואם זה לא מספיק – בעץ יש רמות חומציות גבוהות המונעת התחברות של חומרים לעץ.

בקיצור – אם תסתכלו מקרוב על הדק החדש שבניתם אתם מסתכלים על אוסף עצים, אטומים בשכבת מגן, רוויים בחומר שימור ובעלי חומציות גבוהה – למרוח אותם עכשיו בחומר נוסף - די חסר תועלת. אם השתמשתם בחומרים שיודעים לנשום ולא כולאים את הלחות בעץ לא הועלתם יותר מדי אבל לפחות לא הזקתם. המצב חמור יותר אם השתמשתם בחומרים לא נכונים.

קבלתי לא מזמן במייל בקשה להציע הצעה לבניה של דק עץ אורן בכרמיאל – המפרט שקבלתי מהאדריכל האחראי היה למרוח את כל קורות התשתית בזפת או בחומר איטום אחר בשתי שכבות -  נשמע הגיוני – להגן על העץ מפני הלחות בקרקע – אז ממש לא. לבצע את המפרט הנ"ל זה כמו לקחת ספוג רחצה רטוב, לעטוף אותו בשקית ניילון ולהניח בשמש. הלחות הקיימת בעץ ולחות חדשה שתצליח לחדור – והיא תמיד מצליחה לחדור, תישאר  בעץ, לא תתייבש והעץ יירקב ואז ישאלו אתי למה לא מרחתי שלוש שכבות זפת במקום שתיים.

הדוגמא הכי נפוצה ומוכרת היא ארגזי הרוח המתפוררים והמפרנסים בצורה יפה גגנים רבים  - אותם לוחות עץ הסוגרים את הגג – נצבעו בתדירות יחסית גבוהה – לרוב בצבעי שמן זמינים ובצבעים התואמים את צבעי הבית –  הצבע באמת אטם את העץ, הפך את  הלוח לאמבטיית לחות  והעץ נרקב. אז לפני שנחשוב איך צריך הכי נכון לשמור על מוצרי העץ שעומדים אצלנו בגינה בוא ננסה להגדיר מפני מה אנחנו מנסים להגן  על העץ:

1. מזיקים - נושא מזיקי העץ מטופל על ידי חומר השימור – האימפרגנציה, החיטוי – תהליך שמבוצע על ידי ספק העצים לפני שהעץ מגיע לאתר. מעבר לכך אם יש בעיה ספציפית היא מטופלת באמצעות הדברה – בעיקר סביב שטח המבנה וכשמאתרים בעיה ספציפית – באמצעית הזרקה של חומרים לתוך העץ, אך אלו מקרים קיצוניים ולא שכיחים.

2. לחות – כשיש לכם מגבת לחה אתם תולים אותה בשמש ליבוש – אתם לא אוטמים אותה בשקית, אותו דבר העץ – הוא צריך להתייבש, לא להאטם  – כלומר על תעשו כלום.

3. רטיבות –  מתייחס להימצאותם הפיזית של  מים במגע רציף עם עץ – הבעיה הנ"ל היא בעיקרה קונסטרוקטיבית – בתים, דקים, פרגולות אמורים להיות בנויים כך שהמים יזרמו וינותבו הרחק מהעץ, לפרגולות יש תושבות מתכת, בבניית בתים ובחלונות עץ יש פרטי בניה שדואגים לניתוב המים הרחק מהמבנה, דק צריך להיות מוגבה מהקרקע ומונח על אבנים – אם זה לא מתקיים ויש פרט עץ שמוצא את עצמו עומד בתוך שלולית, עדיין עדיף שהוא יוכל להתייבש כשהשלולית תתייבש מאשר לאטום אותו.

4. סדקים ועיוותים  - מה שקוראים פיצוצים בעץ – התהליכים הנ"ל קורים בעיקר בזמן הייבוש הראשוני – השמש החזקה והחום גורמים לתהליך התייבשות מהיר מדי, תהליך טראומתי לעץ ובמהלכו נגרמים מרבית מהמפגעים הנ"ל. – לזה יש פתרון שיפורט בהמשך.

5. קרינה – הקרינה החזקה בארץ, במיוחד במפנה הדרומי, היא  האויב האמיתי -   הקרינה שוחקת את כל חומרי הגמר שאנחנו מיישמים על העץ – חלקם מחזיקים מעמד יותר מאחרים אבל בגדול בסוף כולם הולכים. כשאנחנו מסתכלים על הפרגולה שבנו לנו לפני שנה והכל נראה מתקלף ומכוער ואנחנו ממש מרגישים צורך להחזיר לה את זיו נעוריה – אנחנו בעצם מתחזקים את הצבע שהתקלף – לא את העץ.

אז מה עושים ?  האמת שלא יותר מדי.

לבעיה של נזקי החשיפה הראשונית לשמש  יש פתרון. ישנם בשוק חומרים המיועדים ליישום על עץ חדש ותפקידם למלא את נקבוביות העץ ולהשתחרר בהדרגתיות ובכך למתן את תהליך הייבוש הראשוני. החברות שמשווקות את החומרים הנ"ל מציינות שהחומר מיועד לעץ חדש ושיש למרוח אותו  עם סיום העבודה  -  יש חומר של חברה אחת שנקרא New wood Defender או בשמו האמריקאי – Seasonite, יש חברה נוספת שהחומר שלה נקרא Pre log treatment , המפרט של שתי החברות ממליצות על החומר כטיפול המיועד לעץ חדש בשנה הראשונה שלו – לפי המפרט אמורים למרוח את החומר, לחכות חצי שנה או קיץ וחורף ואז למרוח חומרים נוספים שלהם.

 אני עובד עם שניהם, לדעתי הם באמת מצוינים אבל בניגוד להמלצת היצרנים (שצריכים גם למכור) אני ממליץ ללקוחות שלי לא לגעת בעץ יותר לעולם. העץ במצבו הטבעי אם הוא שוכב כמו דקים הוא מאפיר, אם הוא עומד כמו פרגולות ומבני עץ הוא מקבל גוון חום ונשאר כך. אין עליו חומר כלשהו ולכן אן מה שישחק וידרוש תחזוקה. הבעיה היא שצריך לאהוב את המראה הנ"ל וזה מעביר אותנו למערכת שיקולים נפרדת ולא קשורה אך מאוד רלוונטית - השיקולים האסטטיים.

אם אתם רוצים שהפרגולה שאתם בונים תהיה בצבע חום או שבית העץ העץ שלכם יהיה בגוון פסטלי כמו בפרברים האמריקאים אז צריך לצבוע – במקרה הזה מומלץ לפנות לספק רציני המתמחה בעץ ולקבל ממנו חומר איכותי שיודע לנשום ולשחרר לחות ועדיף למצוא חומר שמשלב בתוכו הגנה מפני מזיקים ואז לוותר על טיפול השימור של המפעל – כך תקבלו נקבוביות פנויות יותר. מומלץ גם, לשייף את העץ לפני צביעה על מנת להסיר את שכבת ה millglaze ויש אפילו מלח מיוחד שמיועד לפיזור על העץ לפני צביעה לטיפול בבעית החומציות. כל זה מעיד על עבודה מקצועית ויסודית אבל קחו בחשבון שזה לא יחזיק מעמד לנצח – בחלקים החשופים לקרינה ישירה השחיקה תהיה מהירה יותר, בחלקים המוצלים מהירה פחות.

אז לסיכום:

תחשבו על משטח העץ הזרוק בגינה – אם הוא לא ייפול לידיים של איזה ילד בל"ג בעומר הוא יישאר שם לנצח – לא יקרה לו כלום.  הוא לא יאכל, לא יתכלה, לא יתפורר ולא יתאדה,  ביובש הכמעט תמידי של ארצנו הצחיחה הוא יתקשה מאוד להירקב.

אם אתם כמוני, מתייחסים לדק כחלק מהגינה, אוהבים את המראה האפור חום עם כתמי בוץ ושריטות של כלבים ורולר בליידס  -  תמרחו עליו בהתקנה את החומר שמונע יבוש מהיר מדי ועזבו אותו במנוחה, תיהנו מהדק במקום להשתעבד אליו –  אם אחרי כמה שנים הוא לא יראה לכם יפה  – אפשר לחדש אותו בעזרת סדרה שלמה של מוצרים ולמרוח אותו בשמן והדק יראה מצוין אבל כמו דברים רבים אחרים בחיים – זה זמני.

חנן זנגר
בינה בעץ
נובמבר 2010

 

הגנה על עץ לבוד מחוץ לבית

איך ניתן להגן על עץ לבוד, חתוך וצבוע מנזקי מזג האוויר לאורך זמן ? איך ניתן לשמור יחד שהשכבות לא יתפצלו זו מזו ? האם עדיף לאטום (בשמן פשתן או צבעי שמן) או להשתמש בצבע נושם ?

בתודה מראש מתי.

שאלה , שמן פשטן שרוף..

 איכותי מספיק לשימון הדק? או שחייב את השמנים היקרים?

אייל

כתבה מצויינת ומעניינת ומעשירה רק תרשה לי דבר אחד

חל איזור חמור על שימוש בבניה לבית מגורים, קונסטרוקציות בתוך בית מגורים, רהיטים וביו''ב העשויים מעץ שעבר אימפרגנציה.

אימפרגנציה הינה תהליך בו מוחדר חומר על בסיס חומצה נחושתית (אם אינני טועה במונח הכימי אך בכל זאת על בסיס נחושת ולכן הצבע הירוק בעת מגע עם האוויר - התחמצנות).

בלחץ של כ 11 באר (בישראל יש רק דרגת אימפרגנציה אחת) אל תוך תאי העץ הנמצא בתא לחץ אטום למשך של שתים עשרה שעות לפחות.

חומר זה מכיל בתוכו חומצות ומתכות וממשיך לקרין אותם אל האוויר גם כאשר הוא צבוע, לכן אין להתקין עץ שעבר אימפרגנציה בתוך חללים סגורים.

ניתן לשמר עץ גם בעזרת חומרים אחרים שהבסיסי ואחד הטובים והטבעיים בהם הינו שמן הפשתן המשמש עוד מתקופת בית ראשון לטיפול בעץ ובחרקים בכלל גם בתוך הבית.

יש לשים לב לאיכות שמן הפשתן היות ורוב שמן הפשתן בישראל הינו מסוג שמן "מבושל" (שיטת ההפרדה שלו מזרעי צמח הפישתה LINSEED) כלומר כביסה חמה אשר בניגוד לכבישה קרה פוגעת (כמו כל בישול או חימום של מוצר טרי) באיכויות הגנריות של הצמח.

ושוב תודה עבור הכתבה.

אלעד

היכן עושים אימפרגנציה

 תודה על ההסבר המדויק .

האם יכול לכוון אותי היכן עושים אימפרגנציה בישראל .

תודה  - יהודה 

yehudap69@gmail.com

ספקי - יבואני עץ

אני חושב שהעץ עובר טיפול על ידי היבואנים והספקים או ייתכן כבר במדינת המקור ( רומניה, פינלנד ). כאדם פרטי עליך רק לוודא שהעץ קיבל טיפול זה - צבעו בחתך - ירקרק. קרא את התגובה לגבי מתי להשתמש בעץ שעבר טיפול זה (לבחוץ בלבד).

ירון אלף
ממוקד - הבית של הקבלנים.
טלפקס: 04-8260060

בניית אתרים

כתבה יפה

כתבה יפה .  אהבתי את הכתיבה  ואת כמות הידע שלך

אורי www.rewood.co.il

אוטוריטה בתחום

 רק מי שהוא באמת אוטוריטה בתחום יכול לכתוב ממקום של ידע. כתבה מצוינת !

ירון אלף
ממוקד - הבית של הקבלנים.
טלפקס: 04-8260060

בניית אתרים

חנן ידידי היקר.

 שאפו על הכתבה,מקצוען אמיתי בכל נושא העבודה בעץ-ההמלצה הראשונה שלי בתחום קבלני העץ בצפון:)

פרסום תגובה חדשה

עצות לעריכה